מהי השיטה המונטסורית ולמה שווה לכן להכיר אותה למשפחה שלכן

ביל גייטס, מארק צוקרברג, ג'ף בזוס (אמאזון) ולארי וסרגיי ברין (גוגל) התחנכו בשיטה המונטסורית. אנחנו עשינו בבית תהליך הכרות עם השיטה בזכות עדי תלם, מדריכת מונטסורי לגילאי 0-6

בואי נהיה בקשר

יכול להיות שיצא לכן לשמוע את המילה מונטסורי פה ושם ואולי זה גם התחבר לכן לסידור של חדרי הילדים, משחקים מעודדי עצמאות, משהו נחמד כזה בתאוריה, אבל לא יצא לכן להתעמק בזה או להקדיש לזה זמן. ככה אני הרגשתי לפחות. ראיתי המון רעיונות למשחקים מקסימים ליצור לילדים בבית בקבוצת הפייסבוק המצויינת של לימור דוידי - משחקולוגית לגיל הרך. משחקים שמכינים מהדברים הכי בסיסיים שיש לנו בבית ועדיין, אף פעם לא באמת הצלחתי להגיע לזה ולהכין את הדברים שצריך מראש.
כששמעתי שעדי תלם, בוגרת הקורס המקצועי לגילאי 0-6 במרכז קדמא, מתחילה התנסות מקצועית באימון מונטסורי למשפחות ומציעה להעביר אימון כזה למשפחות שרוצות ללמוד את הגישה, מיד פניתי אליה.

עדי תלם המקסימה


עופר ואני משתדלים מאד לעודד עצמאות כמה שאפשר. ארגנו את הבית כך שהילדים יגיעו פיזית לכל מקום שהם צריכים ויוכלו לעשות כמה שיותר דברים בכוחות עצמם. רציתי מאד שהמשחקים שלהם יהיו מאורגנים בצורה מסודרת ונגישה יותר. לרענן ולחדש להם עם המשחקים שהם שכחו מקיומם ושהכל יהיה מאורגן בצורה נעימה ואסתטית. זו אחת הסיבות המרכזיות ששמחתי על התהליך עם עדי. אבל אני יכולה לשתף שעכשיו כשאנחנו אחרי, אני מבינה שהשיטה היא הרבה יותר מ"לסדר את המשחקים". היא תפיסה שמעצימה את הילד, שהכי נותנת ביטוי למה שמעניין אותו ומאפשרת לו להיות סקרן ועצמאי. אבל לפני שנספר מה אנחנו עברנו בתהליך עם עדי, חשוב שנכיר מעט את בסיס השיטה.

עדי, ספרי לנו קצת על השיטה המונטסורית

ד"ר מריה מונטסורי הוגת השיטה הייתה אישה מופלאה עם סיפור חיים יוצא דופן.

היא האמינה שמרגע היוולדו של הילד קיים בו פוטנציאל אדיר ועל הסביבה לאפשר לו לממש אותו בצורה המקסימלית. 

הילד ממוקם במרכז ולכן תפקיד ההורה או הדמות המדריכה היא לעזור לו להגיע לכדי ביטוי מלא והגשמה עצמית. 

הגישה עצמה דוגלת בכבוד האדם באשר הוא אדם (לא סתם מריה מונטסורי הייתה מועמדת שלוש פעמים לפרס נובל לשלום וזאת בשל תכנית חינוך לשלום שפיתחה) ויש לכך ביטויים רבים במסגרות הלימוד. ישנה חשיבות רבה ללימודי תרבויות העולם ובכל מה שקשור בכך ובנוסף בחללי לימוד מונטסוריים ישנו אזור המכונה 'פינת השלום'. אותה פינה מעוצבת בצורה כזו שנועדה להרגיע ולתת שלווה וביטחון, מתוך מטרה לעזור לילדים ליישב מריבות וסכסוכים בדרכי נועם ובשיח מכבד.

עוד על פי מונטסורי - הילד הוא אוטודידקט וככזה הדלק שלו ללמידה חייב להגיע ממניע פנימי עמוק. 

בהשפעת מחקרים רבים על ילדים מגיל 0 עד בגרות, הבחינה מונטסורי ולמעשה הגדירה שלושה מישורי התפתחות לאורך חייו של הילד. ביניהם הראשון, המכונה 'המוח הסופג' ונכון לגילאי לידה עד שש. התפיסה שבטווח גילאים זה, נפתחות תקופות רגישות שהן מעיין פרקי זמן בהם קורית למידה ספונטנית, זאת בשל קליטת גירויים הנכונים לאותו שלב על רצף ההתפתחות של הילד. לכן הגילאים האלה הם הקריטיים והמשמעותיים ביותר להתפתחותו.

ילד שבוחר בעצמו מתוך דחף פנימי את הפעילות אותה ביקש לבצע, חווה חווית למידה עמוקה הרבה יותר ובונה אצלו את תחושת המסוגלות ולעתיד גם ביטחון וערך עצמי גבוהה.

עוד בשיטה המונטסורית ישנו שיווי משקל בין חופש הבחירה אל בין גבולות מאוד ברורים (הנקבעים ומשתנים בין מסגרת אחת לשנייה).

לסביבה חשיבות רבה והיא מעוצבת כך שתאפשר חקר ולמידה בדייקנות מדעית ונגזר מכך גם קיימים בה אביזרי לימוד שונים המשמשים להעמקת הלמידה בתחומי דעת שונים. 

תכנון הסביבה (הפיזית, אך לא רק) מסתמך על תצפיות על כל ילד וילד, זאת כדי ללמוד איך הוא פועל ומה מניע אותו, באיזה אופן הוא עובד / משחק, היכן הוא נתקל בקושי ואיך מתמודד איתו, מה הצורך שלו (מבחינת התפתחות, קוגניציה, רגש, חברתי ועוד) ואיך המדריך (כדמות המבוגר) מספק לו את המענה הנכון עבורו. 

הסביבה מעוצבת ומונגשת עבור הילדים, כך שלמעשה הכל בגובה שלהם ויש להם נגיעה בכל. החל מחומרי הלימוד וכלה בציוד המשמש להיגיינה אישית וכן כל מה שקשור לכלי מטבח והכנת מזון. יש חשיבות רבה לאסתטיקה ולחשיפה לכלים אמיתיים, שילוב של יצירות אמנות ופרחים, הכל על מנת ליצור תחושה ביתית וחמימה וכן לעודד את הילדים להתנהל בעצמאות ובתשומת לב וכבוד לחפצים.

שידת התרגילים בבית של עדי - ארגון אסתטי וחמים

איך נחשפת לשיטה המונטסורית? מה משך אותך בה?

 

גיליתי את העולם המונטסורי די באגביות האמת. במהלך חופשת הלידה שלי עם שחר (היום בן שנתיים ו-10 חודשים), הייתי להוטה מאוד להכין לו כל מיני פעילויות ומשחקים מחפצים שהיו לנו בבית. לקחתי הרבה השראה ממקומות שונים ברשת כמו פינטרסט, פייסבוק ובלוגים של אמהות חובבות DIY. 

הצורך הזה היה כל כך חזק כנראה כי מאז שאני זוכרת את עצמי, אהבתי ליצור בידיים ולהתעסק באמנויות שונות. הייתי יוצרת בנערותי בפימו (חומר דומה לפלסטלינה), שזרתי תכשיטים באופן חובבני ביותר לצד חלום שלעתיד אעסוק בתחום וזה אף הוגשם כשעברתי הכשרה בצורפות בסיסית (כששחר היה עוד בבטן). 

עם שחר הקטן, חיפשתי ושאפתי לתת לו דרך המשחקים הללו, ששילבו הרבה מוטוריקה וחקר באמצעות החושים, הרבה משמעות וכוונה מאחורי הלמידה עצמה. אז חקרתי עוד ועוד וקראתי מאמרים על זרמי חינוך שונים ומשהו במונטסורי משך אותי יותר מכולן. 

חוקרים יחד. שחר ועדי

האסתטיקה של המשחקים (במונטסורי הם נקראים תרגילים), השימוש בחומרים טבעיים ככל הניתן ועוד יותר כשהעמקתי בקריאה גם נחשפתי למחשבה והמחקר שעומד בבסיס. 

הידע שנגלה לפני עזר לי להיות במקום הרבה יותר מודע וביקורתי, כך שהפעילויות שיצרתי יתמכו בפיתוח יכולת מסוימת (בחודשים הראשונים בעיקר מוטורית) אך גם למדתי והתאמנתי (ועדיין) להתבונן ולהסיק מהו הצורך הנקודתי של שחר ומתוך כך ליצור עבורו.

כך המשחקים שהכנתי לו הלכו ונעשו יותר מדויקים ומתאימים לו, אבל זו עבודה שאינה נגמרת - ככל שהוא גדל ומתפתח נפתחות לפניו תקופות רגישות שונות וכן אני מנגישה לו משחקים ותרגילים שמתאימים לו לאותה נקודת זמן.

הרבה תחושה, צבעוניות וכיף

בכלל, האלמנטים המונטסוריים שזורים בבית שלנו, לא רק על המדף, אלא גם בהלך הרוח בבית. 

באופן בו אנחנו מנהלים שיח ואני נותנת לו להתאמן בבחירה. לדוגמא - לבחור חולצה מבין שתיים שילבש לגן.

בצורה בה אני מכינה אותו לקראת סיטואציות כדי שירגיש חלק מהעשייה. למשל לקראת יציאה למכולת - אנחנו הולכים לקנות חלב בשבילי, אני אומרת לו: "אתה יכול לבחור ממתק אחד, מה תרצה לבחור הפעם?".

כשנתקלים בקושי, למשל בעזיבה של גינת השעשועים, אנחנו מדברים את השיח הרגשי שהוא מכיל ומכבד אבל גם אסרטיבי ובטוח (כי לפעמים פשוט חייבים ללכת).

כמובן שיש עוד דוגמאות מהחיים בו אנחנו מיישמים את העקרונות כך שזה עדיין על קצה המזלג.  

איך מתחיל התהליך שבו את מלווה משפחות בשיטה? מהם השלבים?

קודם כל, חשוב לי לשמוע ולהכיר את המשפחה. מי הן הנפשות הפועלות בבית :) 

מה שמות וגילאי הילדים (כרגע עובדת עם ילדים בגילאי 0-6) ומהי נקודת הפתיחה של הבית. 

בשיחה מקדימה לתהליך, אני רוצה לדעת מה מביא אותם לתהליך ומה הם מרגישים כרגע ומה היו מצפים שיקרה בעקבות התהליך. 

מפני שמדובר בתהליך ליווי אישי, חשוב לי להכיר ולזהות את הצורך האמיתי של המשפחה כדי להתאים אותו במיוחד עבורם. 

כשאנחנו מוצאים התאמה, אנחנו מתאמים שיחה טלפונית בת כשעה במהלכה אני מדברת על העקרונות בבסיס השיטה המונטסורית ומכינה את השטח לקראת המשימה של ההורים - התצפית! אחד הדברים הכי חשובים בעיניי במונטסורי ובמערכות יחסים בכלל.

התצפית היא הכלי שלנו ללמוד את הילד שלנו ומה הצורך שלו ומכאן אנחנו יכולים לדייק עבורו את הסביבה הפיזית ולא פחות גם המנטלית (נושא בפני עצמו, דמות ההורה ואימון הרוח שלו).

לאחר פרק זמן בו המשפחה אספה מספיק תצפיות, אנחנו מתאמים שיחה נוספת (כשעה) ובה ננתח את התצפיות ונסיק מסקנות אותן נתרגם למעשים (החלק התכלסי). 

רום בתקופת רגישות לסדר וארגון

בסוף השיחה השנייה אני מכינה עבור המשפחה קובץ עם הנקודות לארגון וסידור הסביבה הביתית לפי הצורך. 

אני מצרפת גם לינקים שונים לריהוט שתומך בעקרונות הגישה, למוצרים אחרים, רעיונות לתרגילים וגם השראות לפינות שונות בבית שיתמכו בעצמאות הילדים.

רעיון לסידור כלי היצירה

בסיום, קיימת אפשרות למפגש פרונטלי איתי בבית של המשפחה, לטובת סידור אזור בבית לבחירתם. במהלך המפגש אנחנו מדייקים את האזור ואני חולקת איתכם עוד נקודות וטיפים רלוונטיים לבית של המשפחה (בין היתר גם איך לבנות ולהדגים תרגילים). 

כמובן שלאחר התהליך אני זמינה לשאלות ותמיכה בכל נושא ומעל הכל שמחה לקבל עדכונים ופידבקים מכל משפחה שליוויתי. 

מה חווית בתהליך שלנו?

 

בתהליך איתכם מאוד נהנתי, כאשר התחלנו לדבר  בתקופת הסגר השני, כשעוד היינו סגורים בבתים ובאנרגיות די מבאסות. אבל למרות כל זה אתם רציתם להתחיל בתהליך עבור המשפחה שלכם ובעיקר שאפתם לעידוד העצמאות של מיה ורום המתוקים.

אני זוכרת שבשיחה המקדימה סיפרת שאת מאוד מתעניינת בשיטה אבל קשה לך להתחיל ביישום של תרגילים על המדף וכו'. 

הבלאגן בחדר של מיה לפני שעדי הגיעה

כשצללנו לשיחות יחד עם עופר (הכי מרגש אותי כששני ההורים שותפים לתהליך), התחלנו לזהות נקודות שונות ביומיום שלכם בהם אתם כבר מעודדים את הילדים לעצמאות. 

למשל הבחנתם שהם מאוד מתעניינים במטבח ובפעילות שם, אז התחלתם יותר לשלב אותם בבישולים ובעשייה משותפת. תיארתם שחלק מהזמן מיה גם נהנית להכין בעצמה דברים ואיפשרתם לה (גם הבלגן הוא הזדמנות ללמידה). 

כשהתחלתם לתצפת יותר על הילדים, הרגשתי שכל פעם מחדש חזרתם עם עוד ועוד תובנות והעמקה שלהם. לדוגמא - זיהיתם שרום מסדר כל מיני חפצים בבית בשורה ואז התחלנו לדבר על כך שהוא למעשה בתקופת 'רגישות לסדר וארגון'. אותה תקופה (בין גילאי 2-4) בה הילד סופג המון מידע מהסביבה וכדי לעשות בו סדר והגיון - הוא נחוש לארגן, למיין ולקטלג אותו כדי שהסדר יחלחל ויהפוך לסדר פנימי וישרה עליו ביטחון. אגב באותה תקופה בדיוק, חשיבותו של סדר יום ושגרה ידועה מראש עוזרת מאוד, כיוון שהיא משרה תחושת ביטחון ושליטה במה שידוע לילד לגבי העולם והמציאות שלו. 

רום ממש נהנה לבנות ולארגן

בתחילת התהליך היה לכם מאוד חשוב לשמור על עיצוב הבית אבל עדיין גיליתם גמישות מחשבתית והייתם פתוחים להתנסות. למשל, הנגשתם במטבח מגירה לילדים עם הציוד שהם צריכים כדי לאכול ולהשתתף בהכנות האוכל. דיברנו על כך שחשיפה לסכינים ועבודה איתם במטבח, עדיין מלחיצה אתכם ושזה עדיין לא אומר שאתם פחות מונטסוריים. כל מה שיקרה בדרך שלכם צריך להגיע מקום של מוכנות (שלכם בראשונה) לטובת חשיפה מדורגת, ממקום של גבולות מאוד ברורים במיוחד כשזה נוגע לחפצים חדים. 

כשדיברנו על אפשרות להחליף בין מיקום חלק מהרהיטים בחדרי הילדים, כדי שיענו על הצורך שלהם ותחומי העניין שלהם (בין היתר, מיה התחילה יותר לרצות פרטיות בחדר שלה) הייתם מוכנים להקשיב ולקבל את הרעיון.

התהליך שעברתם הוא לא רק נטו עידוד למשחק עצמאי עם תרגילים על המדף והנגשת הסביבה הביתית, אלא גם שינוי שלכם בהסתכלות ההורית, כמו שאני רואה את זה מהצד שלי :).
ממיינים את החפצים

למדתם לקחת כמה צעדים אחורה, להתבונן עליהם, להסתכל פנימה עליכם, ללמוד לתת להם להתנסות בעצמם, לעודד אותם (באופן כזה שיחזק את תחושת המסוגלות שלהם), ללמוד אחד מהשנייה ולהיפך (מיה מקבלת תפקיד משמעותי כרגע כמדריכה של רום ,אחיה הקטן, והרווח הוא של כולם).

ארגנו את החדר של מיה לפי מה שמעניין אותה עכשיו

תוכלי לתת דוגמאות לתרגילים?

  בוודאי. הנה דוגמא לתרגיל עבור ילד בתקופת רגישות לסדר וארגון (לרוב בין גילאי 2-4) - התאמת חפצים לצבע המתאים.

כמה דגשים לתרגיל : מטרת העל שלו היא שהילד יתאים כל חפץ לצבע המתאים לו.

אבל, לפני שנגיש תרגיל זה נוודא שהילד מכיר את הצבעים שנציג לפניו (רק לאחר שעשינו שיעור ב3 שלבים : אחרי שיודע לשיים, לשחק ולענות נכון על השאלה 'מה זה?'). אפשר להדגים לו את הפעולה עצמה אם מגלה התעניינות, כך עבור חפץ אחד לכל צבע ואז להציע לו להשתתף. 

חשוב לשים מעט חפצים מכל צבע - בין 3-5 כדי לא ליצור עומס יתר ולמקסם את חווית ההצלחה. 

תרגיל התאמת צבעים

דוגמא לתרגיל עבור ילד בתקופת רגישות לשפה (ועניין בדינוזאורים) - 

מטרת העל שלו: הילד יתאים בין האות הפותחת את המילה לבין החפץ המתחיל באותה האות. דגשים לתרגיל : ביחרו 3-5 אותיות שהילד מכיר ויודע אותן (כמו בתרגיל הקודם, שאתם בטוחים אחרי שעשיתם את השיעור בשלושה שלבים) בעדיפות אותיות שהצליל שלהן לא דומה זה לזה (בשלב מאוחר אפשר כדי להעלות רמת קושי), ביחרו מספר חפצים תואם שמתחיל עם אותן האותיות והציגו על מגש באופן דומה לזה המוצג בתמונה.

ככה זה יוצג על המדף

אם הילד מראה התעניינות בתרגיל, הציעו לו הדגמה קצרה: הנה האות 'ד' הצליל שהיא עושה 'דדדד' וככה עיברו על כל האותיות והניחו אותן לפניכם. לאחר מכן תציגו את החפצים: זה דינוזאור, זה חרב, זה עצם. ואז תשאלו: דינוזאור מתחיל ב'דדדד'? וכן הלאה. 

כך התרגיל נראה בהדגמה

 

*הערות לגבי התרגילים - הכנת תרגילים, הצגתם על המדף והדגמתם הוא נושא בפני עצמו שצריך להעמיק בו ולא על רגל אחת. 

כאן הצגתי שני תרגילים לפי תקופות רגישות מסוימות, אך הם יכולים להיות מעט אחרים עבור כל ילד וכל ילד יחווה אותם בצורה אחרת לגמרי. 

לכן כשעדיין לא בטוחים מה מתאים וממה להתחיל, הכי חשוב לחזור להתחלה וזו התצפית. שם עובר כל המידע החשוב :) .

תודה רבה עדי! החכמתי מאד ואני מקווה שעכשיו אוכל ליישם יותר תרגילים. אנסה לקבוע לי יום בשבוע לתצפת קצת:).

מוזמנות לעקוב אחרי האינסטגרם והפינטרסט המהממים של עדי עם המון רעיונות מקוריים לתרגילים וטיפים מונטסוריים בכלל.
בינתיים מוזמנות לכתוב בתגובות האם השיטה נשמעת לכן מעניינת? מושכת? איפה אתן מעניקות לילדים עצמאות בבית?


תכתבו לי משהו

יש עוד...