איך מספרים להורים שאנחנו עוברים לגור בתאילנד?

מכל הדברים שהייתי צריכה לעשות ולארגן לפני המעבר לתאילנד, הדבר שהכי חששתי ממנו היה לספר להורים שלי

איך מספרים ככה משום מקום שאנחנו עוברים לגור שנה בקופנגן?

ההורים שלי באמת היו די בשוק וכעסו שאנחנו ככה מתרחקים עם הנכדים ובכלל… אבל עם כל זה שהם לא הבינו מה אנחנו עושים ולמה, הם הכריזו די מהר שהם יבואו לבקר כי הם לא יכולים לא לראות את הנכדים (ואולי גם אותנו כל כך הרבה זמן!)

אני אודה ואתוודה שהייתי אמביוולנטית לגבי הביקור שלהם. בגלל שהם לקחו די קשה את המעבר שלנו, חששתי שהם יבואו ורק ידברו על מתי אנחנו חוזרים ויציקו לי עם שאלות של מה אני עושה כל היום ומתי אני מתכננת למצוא עבודה ובתכל'ס עם כל האהבה שלי אליהם, השנה שבחרנו לחיות במקום אחר, היא גם שנה של התנתקות קצת מכל המוכר, הידוע והמחייב שבארץ, שההורים שלי והציפיות שלהם ממני הם חלק לא קטן מזה.

אחרי שהתמקמנו פחות או יותר, בקופנגן, הם הציעו לבוא לבקר בדצמבר. עם כל המרחק הפיזי ושיחות הוידאו בווטסאפ, אמא שלי הרגישה אותי ואמרה שהיא מבינה אם לא מתאים שהם יבואו עכשיו (היינו בחיפושי בית לא פשוטים בקופנגן). אבל אז הרגשתי שלילדים שלי זה בטוח יהיה מאד משמח לראות את סבא וסבתא ובדיוק יש להם חופשת סמסטר לכבוד כריסמס והשנה החדשה אז נכנסתי לתכנוני החופשה המשותפת תוך המון מחשבה מה יתאים לטווח הגילאים שלנו 3.5-70

וכך, באמצע דצמבר, עם כל הקושי של טיסה של 11 שעות עם מסכות, עם כל הבירוקרטיה ומיליון הדרישות של התאילנדים בתקופת קורונה (חיסונים, ביטוחים, מסמך אינטרנטי שנקרא תאילנד פס), עם כל המתח שהגל החמישי בארץ הביא איתו (יסגרו את נתב"ג או לא? הם ממש חיו את כל החששות שהיו לנו לפני שטסנו באוגוסט, אחד לאחד אותו תסריט מהגל השלישי), עם בדיקת PCR לפני הטיסה, בדיקת PCR בנחיתה בפוקט (שכפי שאנחנו חווינו התאילנדים משקיעים עמוק עמוק במטוש עד למוח) והחששות כמובן להדבק בתאילנד... הם הגיעו! כי שום דבר לא יעצור אותם מלחבק את הנכדים שלהם!

ומה אני אגיד לכם? היה מדהים

הטיול גרם להורים שלי להיות עוד יותר אמיצים בכל מיני קייאקים, סירות ועליות מטורפות לתצפית ולילדים לסגל כמה שיותר סבלנות גם לנסיעות ברכב.

היה כיף לשמוע שוב את הילדים קוראים בקול "סבאאאא סבתאאאא!", משחקים איתם, משתוללים, מתחבקים ומאושרים שהם כאן. רום בן השלוש וחצי קם כל בוקר וישר שאל: "איפה סבא וסבתא?" ושמח לפגוש אותם כמה שיותר מהר. מיה בת השש שחתה עם סבא כל כך יפה גם בעצמה (היא כבר אלופת השחייה אחרי כמה שיעורי שחייה שזה בערך הדבר הראשון שהענקו לה ולרום איך שהגענו לקופנגן בספטמבר) וגם שחתה על הגב של סבא

.הילדים אפילו ישנו לילה עם סבא וסבתא ואנחנו יצאנו לדייט נייט בשישי + יקיצה טבעית בשבת בבוקר

אז היה באמת הרבה יותר ממה שחשבתי/חששתי/ציפיתי!

לא דיברנו בכלל על חזרה לישראל והם לא שאלו מתי אני אמצא עבודה או במה. לקראת סוף הביקור שלהם אמרתי לאמא שלי שהייתי בטוחה שהיא תשאל אותי לגבי זה והיא רק אמרה שהיא רוצה שאני אתפרנס בשביל עצמי שיהיה לי טוב.

החודש הזה שכלל שבועיים טיול בפוקט-קאו לאק- קאו סוק- קראבי ושבועיים בקופנגן עבר מהר! ואם בדרך כלל אני בסדר יחסית עם פרידות, הפעם הייתי עצובה כשנפרדנו…

כל כך שמחה על הזמן המיוחד הזה ביחד. מוזמנים לקרוא על הטיול שלנו ולקבל קצת השראה וטיפים לתכנן טיול משפחתי כזה גם לכם!

‍