אושר, שפיות או ניקיון וסדר?

המאיירת והסופרת, רחלי שלו, שמתארת את חיי האמהות שלה בקומיקס מהמם, מצחיק ומעורר הזדהות (האמא עם הפסים) הכינה נוסחה פשוטה מאד שתליתי לנו על המקרר:

‍

לא משנה באילו שניים תבחרו, מתישהו יהיה בלאגן בבית.

איך אפשר להעניק אחריות לילדים גם על החלק של "הבית הנקי" ולא רק הבלאגן?

‍

כדאי לשלב את הילדים איפה שאפשר למשל:

1. לפנות את הצלחת כשסיימו לאכול (כן גם רום בן השנתיים יכול עם כל החשש שהצלחת תגיע לרצפה עם כל השאריות)
2. לזרוק את הבגדים לסל כביסה אחרי האמבטיה (מודה שלא הצלחתי לשמר את זה אבל עובדת על זה. מיה כל פעם שמחליפה בגדים והיא עושה את זה איזה 3 פעמים ביום הפרינססה, הבגדים נשארים על הרצפה ממש כהכנה להיותה טינאג'יירית)
3. לנקות אבק. מיה לקחה מטלית ועברה על כל מיני מדפים, המזנון בחדר שלה והגדילה לבקש גם מטלית רטובה וניקתה את המטבח שלה בחדר. היא רצתה לעזור ולנקות! רום סתם התלהב מהסקוצ'ים…
4. כמובן לסדר את המשחקים חזרה למקום אחרי שסיימו לשחק. אני שמה להם לפעמים את השיר: "נסדר את הגן" ואז מסדרים ביחד (הם כנראה מכירים את זה מהגן שלהם)

אפשר כמובן לקרוא על כל שיטת סידור המשחקים המונטסורית שאומרת שהכל צריך נגיש ונוח לילדים וגם די מינימליסטי. לא לשים את כל מיליון המשחקים בכמה קופסאות דחוסות ומפוצצות עד אפס מקום. לבחור כל שבועיים שלושה כמה משחקים אהובים, לסדר אותם בצורה נגישה ובולטת ובתום השבועיים- שלושה להחליף לצעצועים אחרים.

והאמת שהשלב הראשון בשביל לסדר את הדברים ככה לא קל אבל חשוב וגם יעשה טוב לאחרים. בדקו אילו צעצועים כבר "קטנים" מידי לילדים, כאלו שלא משחקים איתם יותר (אפשר לנסות להציע לילדים לשחק איתם קודם כדי לראות אם סתם שכחו שהמשחק קיים) ולארגן שקית ולהעביר לגן/ לתרומה/משפחה/חברים. 

אבל בסוף בסוף בסוף סידור זו פעולה סזיפית כי מה שסידרתם הולך להתבלגן ואז שוב לסדר. פשוט לחייך ולהגיד יאללה, יש לי ילדים שמחים ומאושרים שנהנים עם המשחקים שלהם, לרוץ, לקפוץ וגם לבלגן ותודה על הרעש והבלאגן כי שקט ומסודר זה אולי נעים אבל מ'זה משעמם!

איך לא מתחרפנים מהבלאגן שנוצר תוך 3 שניות בערך? נושמים, שרים את ההמנון "ילדים זה שמחה" ומזכירים לעצמכם שכרגע בחרתם ב"ילדים מאושרים" ו-"הורים (שמנסים להשאר) שפויים". הבית הנקי יחכה עוד קצת.
‍