Tali Risis Broide

כל מה שעולה לי לראש

איפה אני בתוך האמהות?

הרעיון לבלוג הזה נוצר לפני כ-3 שנים כשבתי הבכורה, מִיָה, הייתה בת שנה וקצת. 
זו הייתה הפעם הראשונה שנשמתי אחרי המהפך העצום מהיותי "טלי" ל- "אמא של מִיָה".
השנה הזו הוקדשה ללמידה של איך הופכים להיות אמא של הדבר הכי משמעותי שיצרתי בחיים שלי, וזו הייתה עבורי שנה קשה מאד.

לקח לי זמן לצאת מההלם של ניתוח הקיסרי חירום שעברתי, מניסיונות ההנקה שכשלו, מלרוץ עם היצור הפצפצון הזה לכל מיני רופאים ובדיקות (לשון קשורה, ריפלוקס גלוי שהוביל גם לאשפוז קצר כשהיא הקיאה כל מה שאכלה). שנה של סיפוק כל הצרכים של התינוקת שלי על חשבון הצרכים שלי (הבסיסיים ביותר כמו שינה למשל), שנה שבה הבנתי שמעכשיו ולנצח מִיָה תהיה הדבר החשוב ביותר בחיים שלי ואני רוצה שיהיה לה הכי טוב שאפשר. 

אבל אז בתוכי גם צצו מחשבות ורגשות של "היי, גם אני פה" ואני חייבת לעצמי זמן איכות, אוויר לנשימה, לגלות מה עוד אני רוצה לעשות וללמוד ולפתח בעצמי.

מה עצר אותי מלפרסם את הבלוג לפני 3 שנים?
הקולות שבראש. אלו שאומרים "יש מיליוני בלוגים על אמהות, מה את מחדשת?" ו- "את באמת רוצה שכל העולם ואשתו ידעו מה קשה לך? מה טוב לך? מה רע לך?" וכאמור "את מי זה מעניין?".
אז קודם כל - אותי. רק מהקריאה הקצרה של מה שכתבתי לפני 3 שנים  - חייכתי. גם כי שום דבר לא השתנה באמת וגם כי אם ממרחק 3 שנים יש לי תחושת נוסטלגיה מתוקה, מה יהיה כשאקרא את הבלוג הזה עוד 10,20,30, 50 שנה? רק בשביל שנוכל אנחנו, החצי שלי והילדים לקרוא את זה בעתיד - זה שווה.

אבל הסיבה המרכזית והחשובה באמת היא אתן שקוראות את הבלוג עכשיו. אני כבר אמא לשניים (לפני שנתיים וחצי הצטרף אלינו רום המדהים למשפחה) ואני מגלה שכל הזמן הזה המשכתי בחיפוש אחרי ה-ME.
 הפעם אני רוצה  לשתף אמהות (גם אבות מוזמנים כדי להבין אותנו יותר…) בתובנות, מחשבות ובדרך לשילוב בין חיים טובים ומספקים, הנאה מהאמהות והמשפחתיות ובתוך כל זה גם להציף את הקשיים הקיימים (וכך לתת להם לגיטימציה!).

מי שתצטרף לחוויות והתובנות פה בבלוג, שכולן כמובן נכתבו מעומק ליבי, בדם יזע ודמעות, חוויות שחוויתי ואני עדיין חווה על בשרי בג'ינגול הבלתי נגמר של אמהות - זוגיות - קריירה - בית - פיתוח עצמי, תרוויח גם את עצמה. את ה-ME  היא שלה.

 מטרת הבלוג היא לגרום לך (ולי) לחשוב רגע מה עוד את יכולה לעשות בשביל עצמך היום (רעיונות שיקחו מ-5 דקות ועד חופשה של, רחמנא ליצלן, יומיים), איך להנות יותר מהאמהות (ולא, אם לא בא לי להיות תינוקת עכשיו במשחק "משפחה" עם בת ה-5 שלי, אז עדיף שאני אמצא משחק אחר לשחק איתה למשל :)), איך לא לשכוח שיש גם זוגיות לטפח (רומנטיקה, תזכירי לי שנייה מה זה?) ובסוף בסוף בסוף - פשוט להנות מהדרך (תודה רכבת ישראל על הקרייאטיב:).


היי, אני טלי (ריסיס) ברוידא, כותבת תוכן, מנהלת קהילות, אשת שיווק ופרסום. שירתתי בתיאטרון צה"ל, למדתי תקשורת קולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת ת"א וגם למדתי משחק בבית הספר למשחק מיסודו של יורם לויינשטיין.  השתתפתי בסדנת כתיבה עם הסופר האהוב עליי, אשכול נבו, והמשוררת וסופרת הילדים המדהימה, אורית גידלי.

בשש השנים האחרונות הייתי מנהלת תקשורת שיווקית בתיאטרון גשר (התיאטרון הכי טוב בארץ באחריות!) ואז הגיעה הקורונה... זירזה כל מיני תהליכים שהתבשלו אצלי והובילה אותי לצאת לדרך חדשה וסוף סוף לפתוח את הבלוג הזה!
אני מנהלת קהילה נשים מהממות שבדיוק תוהות איך לשלב הכי טוב שאפשר בין אמהות לקריירה ואת ממש מוזמנת להצטרף: MamaTech
 
כל החיים התלבטתי המון על כל מיני דברים, מהקטנים ביותר (לקנות את הבגד הזה או לא?) והגדולים (לקנות את הבית הזה או לא?). תמיד פחדתי מהאפשרות של מה אני מפסידה כשאני בוחרת משהו אחד על פני השני (Fear Of Missing out = FOMO מאז ומתמיד). ההחלטה הכי קלה שהחלטתי בחיים שלי הייתה להתחתן עם עופר, החצי השני שלי. ביחד יצרנו 2 יצורים קסומים, מיה, בת רבע ל-5 ורום בן 2.5.

כל יום אני משתדלת להיות האמא הכי טובה שאני יכולה ו… זה לא תמיד עובד.  כל כך הרבה פעמים אין לי כוח ואני מוצפת. אבל אני יודעת שכמות האהבה שיש לי בלב ובגוף למשפחה שלי יכולה באמת להזיז הרים ואני עובדת על היכולת לראות את הטוב, להנות מהקיים וגם כשקשה יותר או לחוץ או אין לי אוויר -  להביע חמלה כלפיי עצמי ולהבין מה אני צריכה ומה יכול לעזור להכל להתנהל בצורה טובה יותר. 

לפני שנהייתי אמא לא ידעתי שזה כל כך מורכב ומאתגר. היה  עוזר לי מאד לקרוא בלוג שבו נחשפים הקשיים בכנות, בלי מסכות, ישר לפנים. לכן אני כותבת על דברים שעזרו לי להתמודד עם הקשיים, דברים שנותנים לי אנרגיה ושמחה, דרכים לפתח את עצמי תוך כדי ג'ינגול אינסופי ובעצם הכל מתאגד לרצון העל של פשוט לחיות טוב. לא הכל מושלם ולא הכל שמח ואופטימי אבל אם יש דברים שאני יכולה לשפר ולהשתפר בהם ולחלוק מהידע שלי בחמש השנים האחרונות שאני אמא, אז לבלוג הזה יהיה ערך ומשמעות. אני ארגיש שתרמתי ועזרתי ובזכות זה ארגיש בעצמי משמעותית. ובסוף זה מה שכולנו רוצים - להיות חשובים למישהו, להשפיע ושיראו אותנו. גם הילדים שלנו צריכים בדיוק את זה.
אז בואי נצלול יחד, נפרק את התחושות, נבין מה אנחנו רוצות ואיך אפשר לגרום לדברים לקרות עם יותר הנאה, רוגע וסיפוק.

ילדה ילדה ילדה. נולדה אמא ובת - עכשיו מה?

אולי גם זה יעניין אתכן?