הסרט שאת חיה בו

דמייני שאת באמת חיה בסרט, או סדרה. זוכרת שפעם היינו מזפזפות בין ערוצים בטלוויזיה ולא רק מקליקות בין סדרות בנטפליקס? אז אם זפזפת כרגע לסרט ערבי של שישי או טלנובלה דרום אמריקאית סוחטת דמעות את לא יכולה להגיד לעצמך: "אבל למה אני לא שמחה, צוחקת ומאושרת?". את בוחרת את הערוץ שאת משדרת.

‍

הסרט הרע שלי

בין הדברים שמכניסים אותי לסרט רע (מז'אנר הדרמה כמובן) הוא הגלילה בפייסבוק - לא משנה כמה אקשיב להמלצות על להרחיק את הטלפון, למחוק את האפליקציה, להעביר למצב טיסה, להגביל מראש במכשיר את זמן השימוש באפליקציה - אני לא מצליחה להפסיק עם הגלילה האינסופית בפייסבוק שמלבד בזבוז מלא זמן יקר, פשוט גם גורמת להרגשה לא טובה.
‍

השבוע לדוגמה, נתקלתי בשתי נשים מוכשרות ומקסימות שלמדו איתי באוניברסיטה. אחת בדיוק רואיינה לכתבה בגלובס על חברה מצליחה שפתחה והשנייה רואיינה בפודקאסט נחשב וכך גיליתי שהיא סמנכ"לית בכירה באחת מרשתות הביגוד הגדולות בארץ. עכשיו זה לא שמה שהן עושות הוא החלום שלי, זו התחושה שהן בעשייה, מתקדמות, מוערכות ואני? עוד אין לי מושג מה אני עושה ומה אני רוצה לעשות והזמן עובר…

כנראה שהעין שלי (או המוח ליתר דיוק) תפסה בפיד בדיוק את שתי הנשים האלו כי אני מתעסקת בזה, בקריירה, בשאיפות, במשמעות, בייעוד. אנחנו נחשפות לכל כך הרבה מידע ביום ואין לנו אפשרות להכיל או לקלוט את הכל.

מי מחליט איזה מידע יכנס לי למודעות?

המידע שיכנס למודעות שלנו הוא המידע שרלבנטי לדברים שמעסיקים אותנו או בדפוסים שמוכרים לנו.
זו הסיבה למשל שאם אנחנו בהריון או חושבות על הריון פתאום נראה מלא נשים בהריון סביבנו, אם אנחנו בדיוק מוכרות את הפורד פוקוס הלבנה שלנו נראה על הכביש בעיקר את הרכב הזה. רוב הסיכויים שבמצבים שחוזרים על עצמם גם אנחנו נפעל באותה דרך שאנחנו תמיד פועלות (ולא משנה כמה החלטנו שהערב לא נצעק על הילדים שילכו כבר לישון למשל). בתקופת בחירות לראשות הממשלה נהיה בטוחות שמי שייבחר הוא מי שכל החברים שלנו בפיד בפייסבוק בוחרים (טוב אולי היינו תמימות לחשוב ככה בבחירות הראשונות או השניות אבל לא הרביעיות בשנתיים...).

‍
פייסבוק כאמור מראה לנו את הדברים שמעניינים אותנו גם כי האלגוריתם של פייסבוק חכם ולומד אותנו מהר אבל גם בגלל מערכת ההפעלה הרשתית שלנו (RAS - reticular activating system).

ללמד את מערכת ההפעלה הרשתית מה טוב לנו

תפקיד המערכת הזו הוא לומר למוח שלנו למה לשים לב, מה כרגע חשוב ונמצא בחזית תשומת הלב שלנו.
אז אם נחזור לסרט הערבי של שישי, אם נתמקד כרגע במה שרע לנו, לא טוב, איך הכל לא מסתדר, זה מה שהמוח שלנו יבין שמעסיק אותנו ונתקע שם. אם נעזר בדברים שמשמחים אותנו ונבחר להתמקד במטרות חיוביות שמקדמות אותנו, המוח שלנו והתת מודע שלנו יעזרו לנו בזה.

אז כשאת מרגישה לא בערוץ או התדר הנכון תשאלי את עצמך - מה יגרום לי להרגיש טוב יותר?

אני הגעתי למסקנה שהדברים שעושים לי טוב הם לפגוש חברות, לעשות ספורט (התחושה של אחרי לא של לפני:), להציב מטרה קטנה שמאתגרת אותי ולהצליח לעמוד בה - עבורי זה למשל לכתוב פוסט חדש בבלוג שלי, לעשות לייב בנושא שמעניין אותי בקהילת האמהות שאני מנהלת, לתכנן טיולון קליל למשפחה העצלנית שאנחנו ולהנות - להצליח להיות ברגע.
ברגע שנתכוונן למטרה מסויימת המוח ידע לכוון אותנו ונתחיל לשים לב ליותר דברים שעוזרים לנו בדרך.

‍

לסיכום

אז אם את לא אוהבת משהו במציאות שלך, תחשבי למה ומה היית רוצה לשנות, תמצאי איך לשנות את הדבר הזה (אפילו בחיפוש קצר בגוגל, בלדבר על זה עם חברים/משפחה) ולאט לאט גם מערכת ההפעלה הרשתית תעזור לך להתכוונן לזה ותשימי לב לעוד דברים שיעזרו בדרך.

את הדברים כתבתי בהשראת פודקאסט שהקשבתי לו לפני כמה ימים, בלי להכיר אותו, סתם חיפשתי משהו חדש ונחתתי על זה בספוטיפיי:
The Mindset Mentor with Rob Dial
מוזמנות להאזין גם ולשתף מה חשבתן.
אז איזה סרט אתן משדרות עכשיו? כתבו בתגובות למטה.

‍